המפתח להבנתו של האיש

ראה בפלחמת­המעמדות בארץ אמצעי מאבק הרבה יותר קיצוני מזה הקיים בארצות אחרות, משום שלדעתו מהותו של המאבק היתה לא שינוי מעמדי של מצב הפועל בחברה, אלא בג * 1 ? חברה שעדיין אינה קיימת­ האם אין בקיצוניותה של תפיסה ז;­ םשום גישור על­פני ניגודים ושאיפה לשלמות ? גם ביחס למפלגה חוזרת תופעה זו . הרי טבנקין, כפי שכבר הוזכר לעיל, היה מן הראשונים אשר הבינו את מהותה הפוליטית של אחדות העבודה­ הוא הבין כי אחה"ע חייבת להוות כוח פוליטי בישוב ובהסתדרות הציונית­ השאלה הניצבת באן היא, כיצד יוצרים את השלמות שבין מפלגה הנאבקת על כוח וזקוקה לכן לאחדות מירבית, למשמעת ולהנהגה נחושת­ החלטה ­ לבין התביעה למעין מבנה פדרםיבי של המפלגה ? זוהי בעיה אשר המחקר חייב להתיתס אליה, משום שהתשובה עליה חשיבותה לא רק בתחום המחקר ההסטורי­ כדוגמא נוספת אפשר להביא את יחסו של טבנקין אל הפלמ"ח . השאיפה למיזוג בין צבא ועבודה, בין לוחמה והומאניות ­ גם היא מעוגנת בכמיהה לשלמות . בתחום זה מין הדין יהיה לחקור, האם קיים קשר בין התקוות שתלה מבנקי ן ב"גדוד העבודה" לבין אלה שתלה בפלמ"ח ? ציינתי לעיל, כי באוטופיה של טבנקין נעוץ היה פרדוכס . ק...  אל הספר