פרק 22 על החסימה (הבלוק)

רק פפ על החסימה ( הבלוק ) | 155 הייתי מנותק מהרגע הנוכחי, פשוט ניסיתי, באופן לא מודע, להגן על עצמי . הטראומה בנוגע לחסימה בזמן הגמגום מתעצמת לנוכח העובדה שבזמן החסימה איני מסוגל להגיש עזרה לאדם אחר . אני זוכר בבירור שהייתי באוטובוס עם עמית לעבודה שהיה לקוי ראייה . הוא ביקש ממני להגיד לו מתי האוטובוס יגיע לתחנה מסוימת, שבה היה צריך לרדת כדי להגיע לביתו . הכרתי היטב את המקום והבטחתי לו שאודיע לו . כשהאוטובוס הגיע לתחנה ניסיתי להגיד לחבר שלי אבל הייתה לי חסימה . לא יכולתי להגיד לו שהגענו לתחנה שלו . אני זוכר אותו מביט בי בעודי נאבק להוציא את המילים, תוהה מה קורה לי . אני חושב שהוא שאל אותי אם הגענו לתחנה שלו, הצלחתי לאשר את זה באיזשהו אופן, והוא ירד מהאוטובוס . בפעם אחרת הייתי עד לתאונת דרכים והתקשרתי למשטרה כדי להזעיק עזרה, אבל לא יכולתי להסביר בבירור מה קרה ואיפה . כל החוויות האלה אינן ייחודיות לי . השאלה היא, מה אנחנו יכולים לעשות בנוגע לחסימה ? אנחנו למדנו ש"זה בסדר לגמגם" או "ככה אנחנו מדברים", ובכל זאת כל כך הרבה מאיתנו לכודים בטראומה הזו של החסימה ואיננו יודעים איך לצאת ממנו . אני ...  אל הספר
איפאבליש הוצאה לאור