134 | גמגום : מבושה וחרדה לתקשורת אותנטית — חנן הורביץ אנחנו יכולים לחוות טראומה רק מלחשוב על דיבור . שנית, בזמן החסימה אנחנו חוששים שלא נוכל לדבר לפני שמישהו יסיים את המילים שלנו עבורנו . ולבסוף, לאחר שכבר מישהו השלים את המשפט עבורנו, השיחה עוברת במהירות הלאה ואנחנו נשארים מאחור, עדיין מנסים לדבר ומרגישים נטושים . לא פעם חוויתי את כל אלה בפגישות בעבודה . אין לזלזל בתחושת הנטישה המתלווה לעיתים לחוויית הגמגום . לפעמים הנטישה מפורשת, כמו למשל כשהמאזין פשוט מפנה לנו עורף ועוזב באמצע המשפט . בפעמים אחרות השיחה פשוט ממשיכה בלעדינו בזמן שאנחנו תקועים בחסימה . כשאנשים מתעלמים ממה שאנחנו אומרים כי הם מרגישים אי- נוחות כשאנחנו מגמגמים – גם זה מוסיף להרגשת הנטישה . נטישה היא חוויה טראומטית עמוקה מאוד, והיא מעצימה את הבושה . אירועים טראומטיים משמעותיים קשורים למקרים שבהם אנחנו צריכים לומר את שמנו . ידוע שאנשים שמגמגמים מתקשים לומר את השם שלהם . אני לא אכנס כאן לסיבות האפשריות לכך, אך די שאציין שכאשר שואלים אותך לשמך ואינך יכול לענות, מדובר באירוע טראומטי ביותר . האירוע הזה קורה לעיתים קרובות : בכ...
אל הספר