פרק חמישי: מצלמות

139 ו ת מ צ ל מ היא מצאה דרכי� לבנות חיי� , בזהירות . בוטה אינה זרה לה היא חיה קיו� נוח דיו שבו אפשר . שבבסיס� ה� טובי� עבורה פא� בוודאי אינה מאיימת על קיומה . לסבול את תחושת החילול תחושת החילול המשסעת ,מ� מה לז . רק על חלק ממנו, כולו , הולכות הביתה'א� פא� ומארג ,מתגברת ומציפה את החדר . ובאופ� זה או אחר ממשיכות לחיות המתקיי� , יודעת באופ� אינסטינקטיבי שהחילול' מארג היא . הוא צורת תקשורת שאי� לכבותה,בחיוניות כזו ביניה� . ר לצמיחה ער� של פצעי� ואתגֿ יודעת שהוא מהווה מסמ� יקר דבר אחד הוא לדעת . מציאות היא דבר אחר ,ידע הוא דבר אחד קל . דבר אחר הוא לעמוד מול זה, מה עושי� בני שנתיי� כמניפולטיבי ושתלט� ( או למטפל ) להתייחס בביטול למטופל עניי� אחר הוא להבי� שמה שמונח על . ולהתגושש על גבולות . תהכ� הוא גילוי ויצירה של מה שאפשר לחוו ? מהות הטיפול,במידת מה ,האי� זו ? מה באמת אפשר לחוות המטופלת עשויה להזכיר , א� הרפתקה זו חומקת מעי� המטפלת היא כבר היתה מתוחה כל כ� לגבי ',כשפגשתי את מארג . לה עד , השאלה מה לעשות ע� התנהגותה של פא� בפגישות שפגישה ע� פא� החרידה אותה יותר מפגישה ע� המדרי� היא . היא הת...  אל הספר