חידושו של הרמב"ם לעניין ‘בית דין'

! בין שהיה 'סמוך מפי סמוך בארץ ישראל אלא – 'בית דין' בסתם אלו דברי הרמב"ם בפירוש המשנה לבכורות ד, ג : "אין נקרא . קביעתו זו של הרמב"ם, ( הרב קאפח תרגם : "אין נקרא בית דין בשם מוחלט", וייתכן שיש כאן הבדל במשמעות ) סמוך', או בהסכמת בני ארץ ישראל" . שכל "בית דין" סתם במשנה הכוונה היא לבית דין של "סמוכים", היא חידוש גדול ועצום ! הדבר צריך בירור בכל שישה סדרי משנה, מינה גדולה להלכה ולמעשה . כך גם כמובן באשר לעניין ספירת - לבדוק כל מקום שהוזכר בו המושג "בית דין", שכן יש לכך נפקא שנים נעשית על ידי "בית דין" סתם, ואילו הרמב"ם פירש כשיטתו : "כלומר, שמיטה והיובל, שחז"ל בספרא כתבו שספירת השנות ה . ( לא כאן המקום להרחיב בדוגמאות של המושג "בית דין" במשנה ובמדרש וראה בספרנו "סנהדרין הגדולה" פרק מג, שם נִּדוֹן העניין בהרחבה ) סנהדרי גדולה" . שעמד – שאלה : לאור דברי הרמב"ם, שצריך לעניין ספירת שמיטין ויובלות "בית דין גדול", יש לתהות : "בית דין" של שלושה האם הספירה שלהם תופסת והשנה מתקדשת, או שמא הספירה ב"בית דין הגדול" היא להלכה – וספר את שנות השמיטה או היובל דבר המעכב ? : לאור דברי הרמב"ם נראה שראוי ל...  אל הספר
הלל ויס