חיפה כסמל ללאום: ‘השיבה לחיפה׳ לע׳סאן כנפאני

218 פרק רביעי המרחב של העיר בהווה, המוּכר אך המתנכר, מתעתע מבחינת קיומו בזמן : המרחב המוּכר המבליח מתוך המרחב של ההווה אינו רק המרחב שחיו בו סעיד וספיה כזוג צעיר, לפני ,1948 אלא גם המרחב של המלחמה : גם בהווה המסופר, של ,1967 מצוין כי עבור סעיד, באופן תפיסתו את המרחב, ‘כאשר נהג את מכוניתו דרך רחובותיה של חיפה, עדיין עמד בהם ריח המלחמה, מסתורי, מרגש ומרגיז, ופני האנשים נראו לו אכזריים ופראיים׳ 14 ( שם : 95 ) . כלומר המרחב מכיל בתוכו את קיומו שלו בזמנים שונים, ומעלה באדם המתבונן בו את חוויותיו השונות במרחב זה כאשר לבש עבורו פנים שונות — המרחב של החיים הנורמליים, בעבר ; המרחב של המלחמה אחרי כן, לפני עזיבתו ; והמרחב המוּכר אך מתנכר של ההווה . לאחר זמן מה של נהיגה נדמה כי מתרחשת בתודעתו של סעיד מעין התמזגות בין המרחב של העבר, שבו הוא ואשתו הצעירה חיו בבית בחליסה, והמרחב של ההווה : לאחר זמן מה גילה שהוא נוהג את מכוניתו בחיפה מבלי לחוש שמשהו השתנה ברחובות . הוא הכיר אותם אבן אחר אבן, צומת אחר צומת . . . הוא הכיר אותם היטב, ועכשיו חש שלא נעדר מהם עשרים שנה, והוא נוהג את מכוניתו כפי שנהג בעבר, כ...  אל הספר