חלק א קווים לדמותו של אידיאולוג ניהיליסט

עמוס קינן 105 ביצוע המנון הפרטיזנים היהודים ( 1943 . מילים : הירש גליק, תרגום : אברהם שלונסקי . נכתב בגטו וילנה, לזכרם של לוחמי גטו ורשה ) , הנושא מטען רגשי עצום, גורם אי-נוחות כאשר הוא חותם מערכה שהוקדשה כולה לדברי הבל ופטפוט על השתלטות על גואדלחארה ועל סגירת מרפסת . לאחר דברי הלהג שבסופם שרו הדמויות ש יר טעון במשמעות היסטורית עמוקה, מתבקשת השאלה : האם זהו היום שלו נכספו לוחמי הגטאות – היום שבו ייערכו דיונים ארוכים על סגירת מרפסת ? ההנגדה שיוצר קינן בין ההווה הדלוח והבורגני לבין העבר חדור הלהט צורמת ומעמידה את גיבורי המחזה באור מגוחך . קינן מצטט שירים אלו משום שהם השפיעו עליו עמוקות והוא מאמין או יודע שהם יפעלו גם על בלוטות הרגש של הצופים או הקוראים . במחזה, שאפשר לפרשו ככתב אישום נגד דור המייסדים השולח את בניו למות למען חלומותיו, נבחרו השירים כמבטאים התגלמות מזוקקת של האידיאולוגיה שבשמה ומתוכה פועלים ( או פעלו בעבר ) ההורים . קינן מסביר את חש יבות השירים מבחינת בני דורו : ״אלה שנולדו אתי, להורים כמוני, האמינו באמונה שלמה בכוחה של הש ירה, בכוחה של המלה, להפוך למעש שיהפוך את העולם״ . 3...  אל הספר