232 אורית בולגרו זו . היבט זה נוכח בפורמטים של התצלומים ובשילוב בין האטלס המדעי לבין פורמט האלבום המשפחתי המאגד מזכרות אינטימיות ומבט קולקטיבי . התצלום האנונימי באטלס מאזכר היבטים ביוגרפיים של משפחה גרמנית טיפוסית מן החברה הגרמנית שלאחר המלחמה, כתנועה במעגל מתרחב, בין היסטוריה פרטית של סובייקט לבין היסטוריה קולקטיבית . כך משחזר התצלום האנונימי ב אטלס את המבט התיירותי הקולקטיבי, כמטפורה של אופני ההכרה של הסובייקט וכ"דיווח אתנוגרפי" שמעיד על השתייכות תרבותית רחבה . ככלל, הצילום מאופיין בכפילות : הוא משמר כביכול את זכר המצלם, שנעדר בגופו מהתצלום ( ומועד למות ) , ובה-בעת מתחזה לייצוג נאמן של המציאות . הזיכרון נוכח בצילום גם באמצעות השעתוק והסדרתיות ( הטוטלית, ה"ארכיונית" ) שטבועה במדיום הצילום . מכיוון שהצילום מאפשר שיוך של הממד הפרטי לממד אוניברסלי רחב יותר, הוא מתפקד ב אטלס בשני מובנים סותרים בו בזמן : הוא משחזר והורס התנסות שנחוותה, וכך מועצמת הבעייתיות הטמונה במושג ובחוויית הזיכרון הפרטית והחברתית . ב אטלס , השימוש ברפרודוקציות כמקור ( שלמעשה, הוא כבר תצלום של נוכחות שאבדה ) מהווה ממד ...
אל הספר