8 מיכל בן-נפתלי אינטליגנציה מלאכותית וּוירטואליזציה גמורה של חיינו לבין אמת הגוף האנושי הפגיע, השביר, בלשונו המעודנת של ולטר בנימין : האם אפשר לנסח מחדש את תביעת האמת הספרותית ? האם הופעתו המאסיבית של ז'אנר הממואר על גרסאותיו השונות בשנים האלה היא גלגול עדכני של המחויבות הספרותית הריאליסטית לתיאור פני המציאות בעידן "מות האמת" ? ומה פשר הגלגול הזה, החורג ממוסכמות הריאליזם ומוותר מראש על עמדת המספר הכול-יודע במאמץ לתת משקל מכריע לתיאורהּ של מציאות עודפת תמיד, לעיבודה ולפענוחה, לניתוח סובייקטיבי שלה ולהתמרה בדיונית שלה, השבה ומתחככת עם גבולות המבט והידיעה ? השאלות האלה, שבמובנים רבים משיבות אותי, לא במקרה, אל המודרניזם המשברי של המחצית הראשונה של המאה ה- ,20 חורגות ממחשבת המודרניזם הטהור על מרחב ספרותי אוטונומי כמו שנוסחה, למשל, בכתבי ההוגה והסופר מוריס בלאנשו, וליוותה את המסות שקיבצתי בספר לקראת אוטוביוגרפיה מינורית ( 2019 ) . בכרך הנוכחי אני בודקת - באופן רעיוני ובקריאה קרובה בטקסטים - את מה שמסתמן כחוזה מחודש בין הספרות לבין הממשות, כאחריות מחודשת של הספרות על הממשות : התנסות ספרותית ה...
אל הספר