208 רות גולן והשני הוא הזדהות של עצמי עם מישהו או משהו . בתחילת הוראתו הזדהות הייתה קשורה בעיקר לסימפטומים ההיסטריים : תופעה של חיקוי לא-מודע או של הדבקה מנטלית, קרי הטמעה . ב פירוש החלום הוא מדבר על הזדהות באמצעות דמיון במרכיב משותף לא-מודע . המרכיב המשותף הזה הוא פנטזיה . הרעיון של הטמעה ( אינקורפורציה ) עלה בשנים שבין 1915 - 2012 במאמרים טוטם וטאבו וב"אבל ומלנכוליה", שם הסובייקט מזדהה עם האובייקט האבוד באופן אורלי . במאמר "מבוא לנרקיסיזם" הוא מפרט את הדיאלקטיקה הקושרת את בחירת האובייקט הנרקיסיסטית עם ההזדהות, כאשר הסובייקט מכונן על פי מודל של אובייקטים מוקדמים כמו הוריו . הוא מפתח ומשכלל בהדרגה את מושג ההזדהות עד שהיא הופכת לפעולה שבאמצעותה הסובייקט מתכונן . גם האני וגם העל-אני, כשהם מובחנים מהסתמי, נבנים בעזרת ההזדהויות . ההזדהות היא המנגנון שקודם להטענה הליבידינלית . אלה הם האֵפקטים של תסביך אדיפוס על הבניית הסובייקט, כאשר גם האב וגם האם הם בו זמנית אובייקטים של אהבה ואובייקטים של תחרות . ייתכן שדו-ערכיות מסוג זה ביחס לאובייקט היא תנאי מקדים לכל הזדהות . הילד הקטן מזדהה עם אביו כא...
אל הספר