200 רות גולן כשנוסף המהלך ההתפתחותי של האדם מתברר שאם עקרון העונג אינו מתועל, הרי הוא הופך למסוכן לקיומו של האדם, לכן במהלך ההתפתחות מוחלף עקרון העונג בעקרון המציאות, שעומד לשירותו של העונג ומווסת אותו באמצעות דחיית סיפוקים, יכולת לשאת כמות מסוימת של חוסר עונג שמאפשרת בסופו של דבר להגיע לעונג נשלט . אלא שלא הכול נכנע לעקרון המציאות, ואי-העונג יכול לפרוץ את קיר המגן של האני כתוצאה מפיצולים ומהדחקות של דחפים חלקיים, החוזרים מהמודחק ונשארים בדרגות נמוכות של התהליך ההתפתחותי ואינם מגיעים לסיפוק או מגיעים לסיפוק תחליפי . סיפוק כזה נחווה על ידי האני כאי-עונג . פרויד מכנה סוג מיוחד של נוירוזה שמתפתחת כתוצאה מכך נוירוזה טראומטית . נוירוזה זו נגרמת על ידי היתקלות באסונות מבחוץ ( היתקלות בממשי, על פי לאקאן ) , כדוגמת ההשפעה של מלחמת העולם הראשונה . את הסיבה העיקרית לטראומה רואה פרויד בהפתעה שיוצרת בהלה . מבחינתו, פגיעה פיזית אינה דווקא סיבה לטראומה . כך אנו רואים גם במלחמות שלנו . פרויד מבדיל בין אימה, חרדה ופחד על פי יחסם לסכנה . כשמתעוררת חרדה אנחנו נערכים לסכנה ומצפים לה, ולכן היא אף יכולה לה...
אל הספר