19 שני מאמרים על ההבדלים בין נוירוזה לפסיכוזה (1924): 'נוירוזה ופסיכוזה' 'אובדן המציאות בנוירוזה ופסיכוזה'

170 רות גולן האני לייצר סימפטום . ההדחקה, אם כן, תמיד נוכחת בסימפטום . אחדותו של האני מאוימת וניזוקה מעלייתו של הדחף והוא נאבק עכשיו נגד הסימפטום כפי שנאבק לפני כן בדחיפתו של הדחף . בכך, האני למעשה מציית לציווייו של העל-אני, ציוויים שנובעים מהשפעות של העולם החיצון המיוצג בעל-אני . לאקאן הראה דווקא את קרבתו של העל-אני, במיוחד הכפייתי והאכזרי, לסתמי, כאשר הוא מצווה על התענגות - התענגות על האיסורים . האני אם כך נמצא בסכסוך עם הסתמי בשירות העל-אני והמציאות ( או הפנטזיה של הסובייקט על המציאות ) . הסימפטומים מושפעים מהתרבות ולכן הם משתנים עם הזמן והאופנה, אבל הלא-מודע הוא מאוד יצירתי ותמיד ייצור סימפטומים חדשים . לכן אין די בפירוש הסימפטום ; יש לכבד אותו ולקבלו מתוך ענווה, ולהמתין לאפשרות לעקוף אותו וליצור סימפטומים פחות מעוררי סבל . לעומת זאת, בפסיכוזה הסכסוך הוא עם המציאות החיצונית . המציאות החיצונית שעליה מדבר פרויד כוללת גם תפיסות עכשוויות משתנות וגם, והיבט זה מפתיע, זיכרונות של תפיסות מוקדמות, שהן חלק מהעולם הפנימי, שהוא חלק מהאני ושולט בו . ניתן לתאר זאת בצורה הטובה ביותר כטבעת מובייני...  אל הספר