168 רות גולן עקרון העונג . השיפוט הוא לגבי קיומו במציאות של מה שעלה במחשבתו של האדם . זו שאלה של פנים וחוץ . הניגוד בין סובייקטיבי לאובייקטיבי מתפתח עם הזמן ואינו קיים מלכתחילה . מטרת בדיקת המציאות אינה למצוא בה אובייקט שמתאים לאובייקט המדומיין אלא לשוב ולמוצאו, והכוונה היא לאובייקטים הראשוניים שגרמו פעם לסיפוק אך אבדו . פרויד מייחס את ראשית התהליך להתפתחות תפיסת החושים, שהיא אקטיבית ושולחת משושי אנרגיה אל הגירויים החיצוניים . הוא מייחס את הקוטביות לשני הדחפים ; החיוב שייך לארוס והשלילה שייכת לדחף המוות . השלילה מבטלת את התלות בתוצאת ההדחקה ובעקרון העונג . בלא-מודע השלילה אינה קיימת, ישנו רק חיוב ( Bejahung ) , שמתייחס למסמן גופו . רעיונות חשובים : השלילה משרתת את ההדחקה ואת הלא- מודע . הם יכולים לעלות למודע בתנאי שהם נשללים . הייחוס הרגשי קודם לשיפוט בדבר קיומו של הרגש . החיוב שייך לארוס והשלילה לדחף המוות .
אל הספר