9 'היזכרות, חזרה ועיבוד: עוד עצות על טכניקת הטיפול הפסיכואנליטי II'

98 רות גולן הסירוב הנפשי לזכור חוויות קשות שהודחקו . למעשה ניתנת כאן הנחיה מרכזית לעבודה עם מטופלים נוירוטים . ביחס למטופלים פסיכוטים הדגש הוא על המשימה הראשונה של מילוי חורים בזיכרון, ואילו המשימה הדינמית היא דווקא לשמור על ההדחקה ואפילו לעודד אותה, כיוון שהזכירה יכולה להוביל לתגובות קיצוניות והרסניות . כאשר עולים אצל המטופל זיכרונות חווייתיים הוא מגיב פעמים רבות במשפט מהפכני שפרויד מצטט : "ידעתי את זה תמיד, רק לא חשבתי על כך" . משפט שמעלה תהיות רבות לגבי מהות ההדחקה והזיכרון . היכן היה חבוי הידע הזה, שמרגע שהוא נגיש לאדם הוא למעשה מודה שהיה שם כל הזמן ? הידיעה או ההתוודעויות המחודשות הללו מסייעות לאדם להיות במקום של בחירה ולא של קורבן של חוויותיו . ובהקשר לכך 71 זיכרונות פרויד מוסיף מושג מרכזי חשוב : "זיכרונות מחפים", פחות רגישים ומעוררי קונפליקט שאותם זוכרים במקום הזיכרונות הכואבים, בדומה לתוכן הגלוי של החלום המחפה על התוכן הסמוי . פרויד מונה את הפעילויות הפנימיות של הנפש, כמו פנטזיות, רגשות והקשרים שקשורים לשכחה ולזיכרון, והוא שוב מפתיע בהבחנה שהזיכרון כביכול מזויף, כלומר, שנזכרים ...  אל הספר