14 רות גולן שנתיים קודם, בגיל ,16 נעמדתי בצומת רחוב פרישמן וריינס בתל אביב ולפתע הגיעה אליי ידיעה מוחלטת ; תובנה או תגלית שהגיעה מהחוץ או מהפנים : "את המחשבות העוברות בראשי איש מלבדי לא יכול לדעת" . כלומר, יחידאיות רדיקלית . נפש, רוח ונשמה שהן שלי בלבד, או אני שלהן . יודעת על קיומן אבל לא מי ומה הן . צריכה לחקור, לשאול, להכיר, להשוות . היכן הן ממוקמות ; בפנים, בחוץ, במפגש בין פנים וחוץ, על הסף, על שרשרת תודעה יקומית ? באותם רגעים חשתי התעלות ושמחה פראית, וגם בדידות . לעולם לא אוכל לשתף את הנימים הדקים של חוויותיי, האחרים תמיד יכירו בי חלקים שונים ללא שלמות, אולי עד שאתפורר לחלקיקים ואשוב לים, לאדמה ולשמיים, אשוב להיות חלק מהרשת המשותפת לכל יצור בקוסמוס . זו ראשיתה של דרך ואלה חלק מנקודות הציון : שנת ה- 16 שלי, שנת ה- ,18 ההתעוררות הטראומטית במלחמת יום הכיפורים, תחילת לימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה, גילוי לאקאן, הקבוצה הפרוידיאנית ביפו, התנועה הלאקאניאנית, הסקרנות, התצפיות הקליניות, קבוצות הקריאה, המטפלים, האנליטיקאים, המדריכים, האנליזה העצמית, כל המטופלים והמודרכים שאיתם חקרתי אותם ואו...
אל הספר