240 יובל לוריא האישה בלי הראש לפני שפנה לכתוב באופן מכונן ועשיר על משמעותן של פעולות דיבור בהוויה האנושית הלשונית, אוסטין כתב על ההיגיון הטבוע במושגים של הסתכלות וראייה . תוך כדי כך ביקש להפריך השקפות ישנות וחדשות על ראייה והסתכלות, שהיו נפוצות בשיח הפילוסופי והפסיכולוגי . בעיקר יצא נגד השקפות שטיפחו את ההנחה שהן מעניקות התנסות חזותית העשויה להטעות . לפי אותן השקפות, הן מעניקות לנו רשמים חזותיים שבהם אנחנו מתנסים . בעגה הפילוסופית הם כונו נתוני תחושה . לפי השיח הפילוסופי בתקופה המודרנית, הם אינם מקנים הכרה אמיתית של המציאות הנתונה לנו מאחר שהסתכלות וראייה עשויות לגרום להטעיות חזותיות ולאשליות . אוסטין לא קיבל את הביקורת הפילוסופית הזו וטרח להפריכה . בדרך זו חיזק את התוקף ההכרתי של המושגים של הסתכלות וראייה, המקנים לנו הכרה של המציאות בלי התיווך הפילוסופי המבלבל של רשמים חזותיים, העשויים להטעות . אוסטין לא השתמש לשם כך בטיעונים תבוניים מבוססים שניסח, אלא בדוגמאות משכנעות המסתמכות על הדיבור היום-יומי שלנו על מה שאנחנו ואחרים מסתכלים עליו ועל מה שאנחנו והם רואים . לטענתו, דיבור יום-יומי א...
אל הספר