103 מבט אנושי יומי שלי ושל אחרים, כדי לייחס הסתכלות וראייה לעצמי ולהם, במעמד משמעותי, המאפיין אותי ובני אדם כמותי ואת המבט האנושי המשותף שלנו על המציאות הנתונה לנו . מבט זה מעוצב בתוקף השימוש המשותף שלנו בשפה מושגית, בשונה מיצורים שלא הצליחו לרוכשה, ועל כן מבטם על העולם אינו מושפע ממנה . באופן חד יותר, אפשר לומר שהחתול של השכנים רואה אותי מתבונן בו . על כן הוא מודע לכך שאני מסתכל עליו ורואה אותו . אולם מודעותו אינה מגיעה לכדי הבנה מושגית ופסוקית כשלי, ועל כן גם לא לכדי מודעות עצמית כשלי, מאחר שאין לו מושגים הדרושים לשם כך . לכן הוא אינו מודע לכך שהוא מסתכל עליי ורואה אותי . מודעות עצמית כזו היא מעל ומעבר למה שהגיוני לייחס לחתול של השכנים בלא לייחס לו הבנה של שפה אנושית בעלת שמות עצם כלליים וכינויי גוף מסוימים . מצד שני, מטעה לטעון על החתול של השכנים שהוא אינו מודע לכך שהוא מסתכל עליי, כפי שמטעה לומר על העץ בגינה שהוא אינו מודע לכך שהוא שתול בגינה . אמירה כזו מרמזת על כך שעצים יכולים היו להיות מודעים לכך, אולם אין זה הגיוני לייחס לעצים מודעות כזו מאחר שהם אינם משתמשים בשיח פסיכולוגי ואי...
אל הספר