1 קונספציית הפלאח האוויל: הקשרים פלסטיניים וגלובליים

24 עמוס נדן להניח שעובדי אדמה השייכים לקבוצה השנייה לא יקנו מהאופה לחם אלא יאגרו חיטה שתספיק לצריכה משפחתית, שהמשפחה תכין מהחיטה לחם במשך כל ימות השנה, ושאת יתרת יבול החיטה - העודפים שמעבר ליבול המיועד לצריכה עצמית - הם ימכרו בתמורה לכסף או בתמורה למוצרים אחרים בסחר חליפין . קיים פער בין ההגדרות האקדמיות, שנועדו להבהיר במפורש באיזה סוג עובדי אדמה מדובר, לבין ההגדרות הלשוניות בערבית ובעברית, ולכן קיים צורך להבהיר את השימוש שייעשה בספר בשיח על שתי הקבוצות . המילים הערביות פַלַּאח ומֻזַארִע, כמו המילים העבריות אִכָּר וחַקְלַאי, מוצגות לעתים במילונים כמילים נרדפות 31 עדיין הספרות העוסקתהמייצגות את שתי קבוצות עובדי האדמה . בעובדי אדמה ערבים, נוטה לתאר את בן הקבוצה השנייה ( peasant ) כפַלַּאח, כך בדרך כלל גם נהגו בני הקבוצה הזו לכנות את עצמם, 32 מאחר שהמילהולכן בספר זה, יכונו בני הקבוצה הזו "פַלַּאחִים" . "פלאח" נכנסה לעברית ומוגדרת "איכר ערבי", ומאחר שהשימוש 33 נראההתדיר במילה "איכר" קדמה לשימוש במילה "חקלאי", שיהיה נכון לכנות את בן הקבוצה הראשונה ( commercial farmers ) בשם "חקלאי", כששימוש...  אל הספר
רסלינג