200 העבודה החינוכית – מעשה התקווה . הן מלאני קליין הן פאולו פריירה כתבו על משימת החיים . קליין כתבה כך : "אני סבורה כי גיבוש מלא וסופי איננו אפשרי לעולם, זאת משום שתחת העומס מידי מקורות חיצוניים או פנימיים, אפילו אנשים בעלי גיבוש טוב עשויים להידחק לעבר תהליכי פיצול חזקים יותר, גם אם מדובר בשלב חולף . " פריירה כתב כך : "אותו מורה יודע שהחינוך איננו המנוף לשינוי החברה, אך הוא גם יודע שהתמורה החברתית תתאפשר הודות להרבה פעילויות, קטנות כגדולות, צנועות כבולטות . מורה זה יודע שפעילותו החינוכית היא אחת מאותן פעילויות . הוא יודע שהוא אחד הסוכנים של שינוי חברתי, והוא נושא בצניעות בחלקו במשימה הכללית, המקיפה של שינוי חברתי . " בעבודת ההנחייה מהסוג שתוארה בחיבור זה, אני מבקשת לומר שנתרום, ולו במעט, למשתתפות במעגלים העלאת מודעות לגבש מערכת ערכים הפועלת כנגד פיצולים שמכירה בהשלכות של רוע ושל תוקפנות כלפי אחרת ומתוך חשיבה על דרכים ליצירת שינוי בחברה הישראלית . אמל זאת תקווה, חיאתי אלו חיי, ובזמן שהם נפגשים בין שפתיה של אום כלת'ום לבין האוזניים שלי צמאונות רבים כורים בארות בלבי . אלמוג בהר 201
אל הספר