114 אני תוהה לא אחת לו כל מבקשות הדמוקרטיה שהפגינו נגד השאה בסוף שנות השמונים באירן היו עושות מיליוני מעשים קטנים בכל תחומי העשייה האנושית למימוש ערכים של חירות שוויון סולידאריות במשך זמן רב לפני שיצאו לרחובות, ההיה חומייני מצליח להפכה למהפיכה אסלאמית בניגוד מוחלט לכוונותיהן ? אני קוראת את הסופרות האיראניות שהצליחו למלט נפשן למערב . אני קוראת את התלהבותן ביטחונן התמים שהיציאה המהפכנית בהמוניהן לרחובות תגרום לשינוי חברתי דמוקרטי משמעותי כואבת את כאבָן על גניבת המהפיכה מתחזקת ברצון למיליוני מעשי שינוי בתוך מחוץ לממסדים . שהרי כמו שכותבת אזאר נאפיסי : "השמחה שהשתררה עם החגיגות והחופש לאחר הדחת השאה, השתנתה עד מהרה לחשש ופחד בזמן שהממשל המשיך להוציא להורג ולרצוח 'אנטי – מהפכנים' וצדק חדש פקוח עין בא לעולם בצורת כנופיות מיליטנטים שהתארגנו מטעם עצמם והשליטו טרור ברחובות . " היא מודה בצער חונק חסר אוויר לנשימה : "רק תבענו את הרס העולם הישן בלי להרבות מחשבה על התוצאות . . . כולנו סייענו לברוא את התוהו ובוהו הזה, אבל לא היינו אמורים להיענש כך ולקבל את הרפובליקה האסלמית . " אף אישה או איש קבוצה ...
אל הספר