98 לנדידה סתמית בין חפצים לאגירת חפצים ? מתי אנחנו מתחילות לתת את יופינו חיינו ליוקרה להצלחה למעמד ( ולעיתים רק להם ) באמצעות חפצים ? מתי עשינו בעיקר אותם רק אותם שיהיו יפים ? מדוע התחלף חסד חיינו לחפצי חיינו ? לתרבות צריכה ? לתרבות צבירה ? כיצד החפצים פתיינים כה ? שולטים כה ? מתי אנחנו שוכחות לתת את חסד חיינו לאנושיותנו ? לתת אישה לאישה ? לתת . אולי ככל שאנחנו שוכחות לתת יד לתת שיחה לסובייקט במקום לאובייקט מעבר . אולי ככל שאנחנו ממהרות למלא ריק פנימי חללים בעוד ועוד . אולי ככל שאנחנו מתמכרות לתרבות הנוחות כפי שכותבת עליה ארנה קזין : אפשר להמשיך ולנהוג כאילו לא קרה כלום : לדבר בסלולרי, לראות כוכב נולד או סרט טוב בדי . וי . די, לנסוע בכבישים עוקפים, לקנות בקניון, להדס בנעלי קרוקס, לשכב על הספה של איקיאה, לשתות מים מינרליים שהשליח של מי עדן הביא הביתה, להפעיל את המזגן בשלט – רחוק, לקרוא רומנים, לשלם חשבונות בטלפון ולהשאיר את הלכלוך למנקה . אפשר להמשיך ולפרנס את תרבות הנוחות . אולי ככל שאיננו מודעות לציווי התרבות הצרכנית להשליך כפי שמבהיר זיגמונט באומן : אין צורך להוסיף, משום שזה צריך להי...
אל הספר