32 אלי אוחיון האסירים שלנו לשיר רב העוצמה, למורת רוחם הרבה של השומרים הערבים, שלא הבינו דבר וחצי דבר בכל המתרחש לנגד עיניהם ובכל הקשור לאסירים המוזרים הללו . בשעות הבוקר המוקדמות נחקרנו כולנו בידי קצינים צרפתים וכל ההצהרות שלנו נרשמו . יאני השיב, באמצעות מתרגם, שאין לו מה לומר והודיע לקצינים שעליהם לפנות לחלונות הגבוהים בפאריס כדי לקבל את כל ההסברים הנחוצים . החזירו אותנו לתאים והגישו לנו סוף סוף כוס קפה ופרוסת לחם . סחוטים מעייפות אחרי אותו לילה רב תהפוכות נרדמנו . התעוררנו בשעות אחר צהריים המוקדמות ואז הבחנו בשיירת משאיות שהשתרכה לפני החצר, מוקפת ג'יפים נושאי מכונות ירייה . הוציאו אותנו מתאינו והעלו אותנו על המשאיות . השיירה הארוכה הטלטלה ויצאה לדרך . מלווים בג'יפים שנסעו לפנינו, חלפנו כתהלוכה בחוצות העיר שהיתה הומת אדם בשעה ההיא . עוברים ושבים, ערבים ברובם, עמדו מלכת כדי להביט בשיירה המוזרה שלנו . נסענו להרים ולפתע הגענו למחנה שלנו . שם הורידו אותנו והמשאיות נחפזו לצאת שוב לדרכן . היינו חופשים . חברינו וחלק מן העולים שנשארו במחנה חגגו עמנו . סיפרנו על ההרפתקאות שעברו עלינו ואמרנו גם...
אל הספר