238 פרק עשרים וחמישה פסיכדלים שמשתמשים בהם לאורך חיים שלמים אבל לא נראה שהפיקו מכך תועלת משמעותית, ולעומתם אחרים שמספר קטן של חוויות הפיק עבורם ערך משמעותי . מה מבחין בין כל האנשים האלה ? מדוע במקרים מסוימים החוויה הפסיכדלית מניבה פירות מרשימים כל כך ובמקרים אחרים היא נראית עקרה ? ייתכן שחלק מהתשובה נעוץ במושג האינטגרציה, כמו גם ברעיונות על כוונה, משמעות וסט וסטינג — או, במילים אחרות, בדרך שבה אנחנו ניגשים לחוויה הפסיכדלית ובמקום שאנחנו נותנים לה בחיים שלנו : באופן שבו אנחנו מפרשים אותה, מעבדים אותה ובונים על גביה . לפני שאנחנו עוסקים במקרה המורכב יותר של אלו שבוחרים להשתמש בפסיכדלים כדרך חיים, בואו נדבר על הקבוצה הראשונה : נכנה אותה קבוצת "נתקו את הקו" . על פי התפיסה הזו, חוויות פסיכדליות טומנות בחובן שורה של שיעורי יסוד בנושאים כמו אהבה, מודעות, אלוהים או טבע המציאות . אחרי שהאדם קיבל את השיעורים הבסיסיים האלה — בעקבות טריפ פסיכדלי אחד או שורה של חוויות — מגיע השלב שבו התנסויות פסיכדליות נוספות אינן תורמות עוד, ואולי אף מזיקות . את הגרעין מאחורי גישה זו, המגולמת במשפט האלמותי של וואט...
אל הספר