פרק שלישי - המחאה מרימה ראש

96 רפש קילקל יה-יה קיבל באותו יום את הרשות, או יותר נכון הוראה, להמשיך ולנוע על ציר הררי וקשה, בפאתי ביירות המזרחית, לכיוון העיירה עליי ובכך להשיג מספר מטרות : חבירה לנוצרים, השלמת כיתור עיר הבירה ודריכה על הכביש המפורסם, הפעם בקטע כביש מערבי יותר, ביציאה מביירות, בשכונת בעבדא . למחרת בבוקר, יום שבת 12 ביוני, היום השני להפסקת האש שלא הייתה, המשיכה חטיבת הצנחנים להתקדם בציר ונעצרה בכפר שמלאן, שבו נערך קרב קשה ואחריו הכוחות הסורים הנותרים נסוגו אל תוך ביירות המערבית . באותו לילה ובבוקר 13 ביוני התקדמה החטיבה תוך קרבות עם יחידות סוריות . בשעה 00 : 13 חבר צה"ל לכוחות הנוצרים בבסאבא, הנמצאת כשני קילומטרים דרומית לארמון הנשיאות, בשכונה הביירותית בעבדא . יה-יה דיווח בקשר לדרורי "חברתי ! וגם נישקו אותי על הזקן הלא מגולח" . למפגש החגיגי עם הפלנגות הגיעו מצפון בשיר ג'מאייל, אביו פייר ופאדי פרס סגנו של ג'מאייל, כשהם מלווים במספר אנשי מוסד וקציני קשר ישראלים . מדרום הגיעו רפול ואלוף הפיקוד דרורי . האווירה הייתה אווירת ניצחון ונצפו שם לחיצות ידיים וחיבוקים בין רפול לג'מאייל . בגזרה המרכזית, בעין זח...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ