60 יורם הרפז רווח ( ולעיתים לא ביקורתי ) . התוצאה היא יזמוּת חינוכית חסרת תקדים . יזמים רבים, מתחום החינוך ומתחומים אחרים, בארץ ובעולם, מנסים "להמציא את החינוך מחדש" . רוח יזמית חזקה במיוחד נושבת במרחבי החינוך שלנו . אך בעוד שמבחינת הרוח היזמית מדינת ישראל נהפכה ל"אומת סטרט-אפ חינוכית", מבחינת התוצרים היא עדיין לא המציאה חינוך ראוי לאקזיט . יזמי החינוך במקומותינו, כמו במקומות אחרים, אינם מצליחים לחולל שינוי מבני ב"בית הספר החרושתי" ( 1991 Fiske, ) — ב"מבנה" שלו ( לם, 1973 ) , ב"סדירויות" שלו ( 1996 Sarason, ) או ב"דקדוק" שלו ( 1995 Tyack & Cuban, ) — זה שהונחל לאנושות במאה ה- 19 הלאומית והתעשייתית . 1 תוצרי היזמות החינוכית המקומית הם לרוב מקריים וחלקיים ובעלי אופי "טרנדי" . אופנות חינוכיות, המגיעות לרוב מארצות הברית — חינוך מבוסס פרויקטים ( PBL ) , מיינדפולנס, כיתות הפוכות, מיומנויות המאה ה- ,21 מרחבי למידה עתידיים, חללי מייקרים ( makers spaces ) , חדרי בריחה, מִשחוק ( gamification ) , פדגוגיה מוטת עתיד ( פמ"ע ) , למידה חברתית-רגשית ( SEL ) , חינוך מבוסס AI ( הטרנד החם של שנת הלימודים ...
אל הספר