פרק שביעי - כמה (לא) מסכנים האוהדים

126 פרק שביעי ס מ ל ה מ כ ב י ש ל י ב ע ב ו ד ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ש י ע ו ר צ י ו ר ב ג ן ט ר ו ם ח ו ב ה ( ב ר ז ל י , ' ה א ר ץ ' , 9 9 9 1 ) . אוהד אדום : " מ י ו ם ש ע מ ד נ ו ע ל ד ע ת נ ו ה י י נ ו ש ו מ ע י ם א ת ה מ ע ש ה ב " ה פ ו ע ל " ק ל ו ו ר י ה ע ם ה ב ו צ י ם , ו פ ב י א ן ע ל ה ק ו ר ה מ פ צ ח ש ק ד י ם ל ה נ א ת ו . ל א י י פ ל א א פ ו א כ י ג ד ל נ ו א ו ה ב י כ ד ו ר ג ל ו מ ע ר י צ י כ ד ו ר ג ל נ י ם" ( קרנזון, 'כי מנגד תראה', 2010 ) . תילי תילים של מחקרים ומאמרים מלומדים נכתבו ועדיין נכתבים על תהליך הסוציאליזציה לכדורגל המתחיל בגיל צעיר מאוד ( בבית שמנשבת בו אהדת מועדון כדורגל ) ומעצב את האוהד בילדותו, בנערותו ובבגרותו . הסוציאליזציה משאירה חותם : גם מי שמסיבות שונות זנח את 'המגרש' ( עיסוקו מקשה, עבר לגור בחו"ל וכו' ) שומר בליבו פינה חמה למועדונו . מידי פעם הוא יציץ למדור הספורט בעיתון, יפנה מבט למסך הטלוויזיה, יחטט באינטרנט כדי לשמוע מה שלומה . ישראלים שהיגרו למקומות רחוקים ( "אוטוטו הילד מסיים את הלימודים ואנחנו חוזרים" ) מתחברים לגלי צה"ל כדי לשמוע "כמה עש...  אל הספר