110 אנחנו המחפשים — בין הדרקון למטמון ווייט, שלבוש בקפידה ובצנעה כמורה לכימיה בבית ספר תיכון, ומרצה בהתלהבות שאינה נענית על השינוי בחומר . לא רחוק היום שוולטר עצמו יחווה את השינוי ב"חומר" שלו, ויסיר את מכנסיו, שאינם תואמים אותו עוד . כשהוא מגיע למעבדת הסמים הניידת שלו ושל ג'סי תלמידו לשעבר בחוצות המדבר, אי – שם לא רחוק מהבית, הוא מקפיד להסיר את מכנסיו כדי שלא יהיו עליהם ריחות חשודים או שאריות לא רצויות, או עדות כלשהי למשהו לא אופייני שאשתו עלולה לגלות . המכנסיים האלו, שהוא תולה בזהירות על וו מחוץ לקרון, הם חלק מהזהות שלו . לאחר שהצליח לחסל את אויביו מפיצי הסמים, שרצו לקבל ממנו את המרשם הסודי שלו, הוא בורח אחוז אימה, ללא מכנסיו, נוהג בפראות בקרון הנייד שבו אפשר עדיין למצוא את כל הראיות . הוא שומע סירנות רחוקות וחושש שיתפסו אותו כשמכנסיו מופשלים, או בכלל עפים להם אי – שם . בשלב זה הצופה כבר יודע שאלו המכנסיים שראה נישאים ברוח . על וולטר להמשיך במכנסיים חדשים, אין דרך חזרה . ובכל זאת, איך בדיוק ישיג מכנסיים ואיך יחזור כך הביתה, עכשיו כשהוא במערומיו ? השלת המכנסיים מאפשרת דימויים נוספים, כ...
אל הספר