פרק שביעי - גלגולו של נושא : "האני האחר", "הצל" | 169 ככל שהדבר נוגע לשירים ולסיפור הילדים, שבמרכזם עומדת תופעת "האני האחר", השוני הוא בצורות ההתמודדות השונות המוצגות בהם . המפגש עם הטקסטים מאפשר לילד השומע לחוות את מה שהוא מקיים בתוך עולמו הפנימי בלי הצורך "להצדיק" את קיומו, שמנקודת מבט בוגרת יכול אולי להתפרש כמוזר . גם במקרה של "הילד הרע", שבו עמדת המבוגר היא עמדה ביקורתית, הילד השומע עדיין יכול לקבל לגיטימציה בזכות הטענה שהמבוגרים לא מבינים אותו, כיוון שבסופו של דבר הדובר בשיר הוא ילד . הטקסטים מאפשרים לילד למעשה להכיל את מלוא אישיות, ובאותו מעמד פוטרים אותו מפיתוח של "אני" מזויף ומרצה . באגדה של אנדרסן העניין מורכב יותר . ילד הקורא בה יכול להתרשם במידה כזאת או אחרת מהפיצול בין המלומד לבין צילו, וגם אם לא יצליח להבין את מלוא משמעות האגדה, הרי שיוכל היסוד ההרפתקני של הסיפור למשוך את ליבו . אבל למעשה האגדה הזאת רחוקה מעולם התוכן שלו . לעומתו הקורא המבוגר יכול לעבד את תחושת הצל שבתוכו . אפשר אולי אף ברוח שבה אנדרסן עצמו כתב את הסיפור, כלומר יציאה מנקודת מוצא של מצב פיזי מעיק ( חום כבד ...
אל הספר