126 | בחזרה לטקסט ילדות : דפוסי דיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד בספרות וזיקתם לביבליותרפיה ספריהן של לובה וטשרנוביץ הפכו לנכסי צאן ברזל בספרות הילדים העברית בשנים הראשונות לקום המדינה, והם ידועים ונקראים עד היום . בשנת 1950 חזרה מירה לובה לאוסטרייה, וכשנה לאחר מכן פרסמה את אינסו-פו בגרמנית . מכאן ואילך לובה לא עזבה את אוסטרייה והייתה שם לאחת מסופרות הילדים הפופולריות והחשובות ביותר . ההבדלים שבין שתי הגרסאות העבריות : אי הילדים ואי-בוד גדולים ומעוררי תהיות . ההשוואה שביניהן מגלה שלא ניתן לתלות את הפער כולו אך ורק במתרגמים . למרות הקווים המשותפים בין שתי הגרסאות, קשה להניח כי שתיהן תורגמו ממקור אחד . המקור לתרגום גרסת הספר מ- 2002 קיים גם בהוצאה האוסטרית, לעומתו המקור של גרסת 1947 הוא כתב יד שלא נשמר ולא פורסם, והשאלה המתעוררת היא מה יסוד ההבדל בין הגרסאות . כדי לעמוד על הבדלים אלו יש להביא בחשבון את הנסיבות המיוחדות של יציאת שני הספרים הללו 73 לאור . ההשוואה שלי תתמקד בשאלת המוען-נמען הכפול כפי שהיא משתקפת בשני הנוסחים . בשני המקרים מדובר כמובן בספר שנועד לילדים, ולכן יחסי המוען המבוגר...
אל הספר