88 | בחזרה לטקסט ילדות : דפוסי דיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד בספרות וזיקתם לביבליותרפיה וחמודה דילגה סביבה, ותרנגולת קרקרה ופרשה בבהלה את כנפיה מעל האפרוחים . בא אביה של הילדה, הרים את קולו, ואני המשכתי בדרכי בלא לחשוב על כך עוד . אבל הערב, לפני דקות ספורות, שוב השקפתי אל אותה חצר . בכול שרר שקט, אך הנה הופיעה הילדה הקטנה, חרש חרש הלכה אל הלול, הסיטה את הבריח והתנגבה אל התרנגולת ואפרוחיה . הללו צווחו בקול והתרוצצו לכאן ולכאן בחבטות כנף – והילדה רצה אחריהם . כל זאת ראיתי בבירור כי הצצתי מבעד לחור שבקיר . כעסתי על הילדה הרעה ושמחתי כאשר בא האב, הרים 60 את קולו עוד יותר מאתמול ותפס את הילדה בזרועה . היא שמטה את ראשה, עיניה הכחולות היו שטופות דמעות גדולות . "מה את עושה כאן ? " שאל האב . היא בכתה : "רציתי לנשק לתרנגולת ולבקש ממנה סליחה על אתמול, אבל לא העזתי לספר לך ! " והאב נשק לתמימות הענוגה על מצחה, ואילו אני נשקתי על עיניה ופיה . ( עמ' 295 . תרגום : גבריאל צורן ) "ויהי ערב" בִּשְׁמֵי עֶרֶב כְּחֻלִּים, בִּשְׁמֵי עֶרֶב צְלוּלִים, שָׁט יָרֵחַ עָגֹל וּבָהִיר . חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁטִיֵּל וְדוּמָ...
אל הספר