מרים ילן־שטקליס: שירי בדידות

פרק שני - הילד שבתוך המבוגר | 53 לכמה משירי החלק השלישי, המיועדים שניהם לילדים גדולים מעט יותר . נושא הבדידות, המשתמע מכותרת השיר, הוא לכאורה נושא "בוגר" . אלא שהוא נתפס ככזה בראש ובראשונה בעיני המבוגרים המתקשים לייחס תחושת בדידות לילד, כיוון שהם שרויים באשליה שעצם נוכחותם בעולמו אינה מותירה לו מקום לתחושה זו . נורית זרחי מספרת שכשהתחילה לכתוב לילדים, נקודת המוצא שלה הייתה שהם בודדים מאד וזקוקים לתמיכה בנקודות החלשות של חייהם . אבל מאז השתנתה החברה, השתנתה הספרות, וגם היא, על פי עדותה, השתנתה ויודעת - לא רק הילדים, גם המבוגרים בודדים . התובנה כי תחושת הבדידות היא נחלתם של ילדים ומבוגרים כאחת מהווה אבן יסוד בחוויה הקיומית של מרים ילן-שטקליס . היא התייתמה מאימה בנעוריה . בשלב זה לדבריה גם החלה לכתוב . רוב ימיה, למעט קשר נישואים בן עשר שנים, היא חיה כערירית . על פי עדויות הסובבים אותה, הבדידות הייתה בבסיס קיומה . עם זאת כוונת הדברים כאן אינה לדון ביסודות הביוגרפיים של שירתה, אלא להתקשר אל דבריה שהובאו, ולפיהם הנושאים שבהם היא עוסקת, ובדידות בכלל זה, אינם נושאים ילדיים במובהק . רק צורת המס...  אל הספר
מכון מופ"ת