פרק ראשון - הילד כמושא פנייה ישיר | 49 וללמדו פרק בהלכות העולם . בסופו של דבר אני סבורה שהחוויה העיקרית של הילד היא פנייה ישירה של קול דומיננטי מבוגר, כזאת שלא באה לכסות ממנו דבר, גם לא את עמדתו לגבי המתרחש בסיפור, ויחד עם זאת לא מנסה להטיף לו או לחנך אותו כי אם לשתף אותו ברגשותיו . איני יכולה שלא להעלות את ההשערה כי אחד ממקורותיה של היכולת להיות מעין "לשון מאזניים" בין עולם המבוגרים לעולם הילדים, הן אצל קסטנר והן אצל לאה גולדברג, טמונה בעובדה ששני היוצרים הללו כתבו לילדים בלי שהיו להם ילדים משלהם, ולמעשה גם לא משפחה, וכך הם גם מייצגים עצמם כמספרים . מצב זה מעמיד אותם מחוץ לעולם ההיררכי של הורים וילדים . הם לא מופיעים כתחליף אב או אם, וגם לא כתחליף מורה . הקרבה המשפחתית המרבית היא דוד ( דודה של שום איש, הדוד סבוני ) . זהו סטטוס מיוחד, של מעין סמכות חוץ-הורית הנהנית מהפריבילגיה להיות בין שני העולמות . 37 הדיאלוגים שהובאו כאן מכילים דיון בנושאים מוסריים ופסיכולוגיים הנוגעים הן לעולמם של ילדים הן לעולמם של המבוגרים ומשותפים לשניהם . ממד נוסף של סוגיה זו קשור בבחירה של שני המחברים לדון עם ...
אל הספר