פרק שני: "האהבה, המין, לא הגיוניים, חייתיים"

150 פרק שני מוריסון — השמחה והכאב של האחת מניחים מראש את הכאב והשמחה של האחרת . זה חל כמובן גם על המפגש שלהן עם מיניותן . בצאתה ממסיבת החתונה של לִילה, רגש עז של קנאה שוטף את לנה . היכן היא, שנדונה לבלות את חייה בין ספרים ואותיות מתות, לעומת לִילה, שכעת היא בדרכה להתעלסות של ליל כלולות במלון מפואר, כמו בפוטו-רומנים ? בעזרת אנטוניו, החבר שלה ( ברירת מחדל כדי לא לפגר אחרי חברתה ) , לנה מתכננת ליישר קו ולעזאזל עם החשש "שאכנס להיריון מבלי להיות נשואה" ועם המוסר הנוצרי ( "החטא" ) . האם גם לִילה עושה את הדברים האלה עם סטפנו, היא מהרהרת בעוד "הבשר הזכרי העבה" של אנטוניו לפות בידיה ? האם היא חווה אותו עונג שכרגע חולף בגופה שלה ? בדיעבד, כפי שמתברר, בזכות אנטוניו, שאוהב אותה וגומר בחוץ, לנה נשארת בבתוליה . במקביל, הבילוי המסעיר שצפתה ללִילה מסתכם באונס ( "הוא קרע את בשרה בפראות" ) , בפנס בעין ובפנים נפוחות . כוח המשיכה המיני, מראה פרנטה בארבעת כרכי הטטרלוגיה, אינו ערובה לאושרן של גיבורותיה . הגוף הסקסואלי של לִילה מכתיב את גורלה ועתידה . הוא מסיג לאחור את גאונותה . במובן מסוים נשללות ממנה הבריר...  אל הספר