יהודה רימר:

הגדרת המושג "החברה הישראלית" בכמה שורות נראית לי כבלתי­אפשרית . לפיכך, אסתפק בציון שני יסודות הנראים לי כחשובים לדיון הזה : ראשון הרב­גוניות הנקבעת על ידי שלל התרכובות של תקופת העלייה של הפרט, או של הוריו, המוצא, הדת, המצב הכלכלי, מקום המגורים, מסגרת החיים, ההשכלה וכן הלאה . גם ישראל שפר הצביע על המאפיין הזה . עם זאת, נדמה לי שהתנועות צמחו לרוב מתוך המגזר האשכנזי ''המסודר', פחות או יותר, כאשר הנוער העובד בראשיתו והסקציה המקצועית כיום, וגם הנוער של עדות המזרח, שנמשך אל תנועות הימין הלאומני, מהווים תופעה נפרדת . נראה לי, שכאשר אנו מחפשים מורשת, נמצא אותה לרוב בשכבה המצומצמת של בני האוכלוסייה האשכנזית הזאת, בבתי הספר התיכוניים העיוניים והחקלאיים . אם כינו כאן את תנועות הנוער כקבוצת עילית, זה אומר גם משהו על הרקע החברתי, ובמקרה של תנועות השמאל, גם על סוג הסוציאליזם וההכרה המעמדית שהן טיפחו . דובר כאן על המאמצים שנעשו על ידי התנועות, לחדור לשכבות אחרות של האוכלוסייה, אני מודע להצלחות מסוימות, אבל בסך הכל, נראה לי, שכאשר מדובר במיזוג הגלויות מהווה תנועת הנוער "גשר צר מאוד'' . זה התחיל עוד בג...  אל הספר