חנן שליב (יזרעאל):

הסביבה דועכת במהירות . תנועות הנוער בישראל נמנו עם יוצרי התרבות העברית, ושילבו בה מספר רב מאוד של מאפייני 'תאבות נעורים' : זיקה לקרקע ולנוף ומערכות חברתיות ואישיות ייחודיות . מאז אמצע שנות החמישים נמצא תהליך יצירה והקרנה זה בהתנוונות הולכת וגוברת, פרט למספר אפיזודות בתנועות הציוניות בחו''ל ובבני עקיבא בארץ, שהיו בפיגור­פזה, וממש בימים אלה מיישרים גם הם את הקו . כיום, ניתן להתייחס אל תנועת הנוער ומורשתה כאפיזודה, ובעיקר במספר מוקדי שארית, כמו : הרקדות, טיולי­טבע, אווירת הסחבקיות השטחית, ומשהו עמום, אך מורגש, של אחריות קולקטיבית ברגעי משבר . ג . הטענה כי תנועת הנוער הציונית והישראלית ''אפיינו אותה מראשיתה, גם מיזוג, גם מתח בין המודרניות לבין המסורת'' ) ד' זית ( , אינה מדויקת . כל תנועות הנוער, פרט לדתיות, היו מודרניות ב­ ,10056 ויחסן למסורת היה כמו לכל מקור רעיוני רלוונטי . כאפיזודה, אפשר להזכיר את זיקתם של אנשי 'קהילייתנו'' ל''מורשת ההלנית'' וכוי . יתרה מכך, זכורה עדיין המתקפה הכבדה למדי אותה ערכו "שלומי­נאמני­הקיבוץ'' ממוצאים וכיוונים שונים, כנגד מגמה מתונה למדי של התייחסות ל''מקורות ה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית