של נגידים ושליטים, והתנגדות למשמעת חיצונית וכפויה . כל אלה היו מסימני ההיכר של תנועת הנוער, ונספגו ונקלטו בתוך תרבות חייו של היישוב בישראל . אך מעבר לכל אלה ומעל לכל אלה, חילחלו להוויתו של היישוב : ערכיה הפנימיים של תנועת הנוער, הרעות העמוקה, שהועברה באמצעות הפלמ"ח לצה"ל, ערך הדוגמה האישית, שוויון המינים, הכנות והאמת ביחסים שבין אדם לאדם, שותפות בעול, סלידה מהתרפסות בפני תקיפים, התנגדות מושרשת לציניקנים, לקרייריסטים, לאופורטוניסטים אלה הערכים, שהפכו למעין טבע שני לחברי תנועת הנוער, והשפיעו במלואם או במקצתם על רבים וטובים בקרב העם בישראל . חובה היא לזכור שחברי תנועת הנוער היו מיעוט קטן בקרב העם היהודי בגולה וגם בארץ, תנועות הנוער הישראליות כללו בתוכן רק חלק קטן מהנוער . רבבות עברו את תקופת החינוך, אך לא כולם הגשימו, ובסופו של דבר נותרו אלפים . אך האלפים הללו היו ראשונים בכל עת סכנה, והם, המעטים והצעירים, הוליכו אחריהם את הרבים, הבוגרים והמנוסים . מיותר להזכיר, בהקשר זה, את תפקידן המכריע של תנועות הנוער בעתות שלום, פורענות ומלחמה כאן בארץ, ואת היחלצותן ההירואית להגנת כבוד העם בגיטאות ....
אל הספר