גדעון שמעוני:

­ 32 ­ הייתי מציע שני קריטריונים עיקריים : א . התארגנות של נוער על יסוד איזו שהיא שותפות רעיונית וחברתית, שיש בה ניכור למצב הקיים ושאיפה ליצור משהו שונה . ב . ניהול על ידי הנוער עצמו, כלומר על ידי שכבת בוגרי התנועה הקובעת מי ישא בתפקידים שונים ­ למשל, מי ידחה את עלייתו לארץ כדי למלא תפקידים בתנועה ב"משרה מלאה" . קביעות אלו נעשות בדרך כלל מתוך תחושת אחריות לתנועה . ברור, ש"הבונים" באנגליה ובדרום אפריקה לא נוסדו בצורה כזאת, אבל במרוצת הזמן התפתחו תכונות אלו, חלקן בתהליך אימננטי בקרב הנוער, חברי "הבונים", וחלקן כתוצאה מהשפעות חיצוניות, שהביאו לחיקוי המודל של תנועת­נוער ציונית­חלוצית בארצות אירופה ובארץ­ישראל . התכונה של ניהול עצמי מתקשרת לשאלה בדבר "עובדים במשרה מלאה", שהועלתה בדיון זה . מתי החלו להיות עובדים כאלה בתנועת "הבונים" ? לגבי דרום אפריקה התשובה היא, שכבר בשנות השלושים היה עובד במשרה מלאה . שמו היה מ"לו דונן ) תסמסס Mailo ( והוא שימש כמזכיר­מארגן . אבל עובדה זאת אינה מעידה על קיום הקריטריון שציינתי, מפני שהוא התמנה למשרה זו מלמעלה . רק בסוף שנות הארבעים החלו לבחור בעובדים במשרה ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית