49 ועתה, לכמה עניינים קטנים, בחמש דקות . אני רוצה להתנצל עוד פעם הדברים שלי היו מאד פשרניים, מאד סכמטיים . מסגרת הזמן עשתה זאת . הצגתי כמה בעיות בצורה מאד מאד סכימטית ואלה לא היו דברים סכימטיי 0 . למשל, עניין הדיאלקטיקה של השליחים . "האשמתי" את השליחים שהם השתלטו על התנועה החלוצית . זה נכון . אבל מן הצד האחר אופיה של התנועה החלוצית תבע זאת . זו הייתה תנועה חלוצית שלא צימחה הנהגה, בכוונה תחילה . כלומר, היא צימחה הנהגה כדי שזו "תברח" מהתנועה, תלך לארץ ישראל ותגשים . כלומר, היה גם עניין אובייקטיבי . היה בכך ייתרון וחיסרון . הייתרון שבתקופה מסוימת נשמרה התנועה החלוצית מביורוקרטיזציה, מהתאבנות ומצמיחת אליטה שלטת . החסרון היה, שלא הייתה זאת הנהגה, ולכן, לחלל הריק נכנסו השליחים, מתוך אינטרסים, אך גם כאלה של התנועה עצמה . הדברים היו הרבה מורכבים מכפי שתיארתי אותם כאן . אבל, הייתה בעיה, שהציונות, החל בשנות השלושים, הפכה לכוח מושך לתנועה, לעם היהודי . מדוע ? הסיבה פשוטת לגמרי : בפעם הראשונה בהיסטוריה של הציונות, הציונות בשנות השלושים חשבה שהיא נותנת תשובה למצוקה היהודית . במלים יותר פש...
אל הספר