44 ומועד והשירה סביב ללוח העברי ( , ולכך היה דרוש רק אלמנט רצוני אחד, רצון האקולטורציה המכוון, לימוד השפה . במשימה זו טרחו רבות, אף אס ההישגים היו מצומצמים . טענתי אפוא היא, שהנוער החלוצי ביטא אמנם בשירתו ערבוביה תרבותית, בחלקה אף גרוטסקית למדי, אבל בזכות האלמנט של חיפוש הזהות היהודית ורצון לאקולטורציה עברית הגיע באופן טבעי, ולא כפוי, למיזוג עם התרבות העברית שצמחה כאן בארץ, וגם הוסיף לתרבות זו נופך משלה, כך שלא דרוש היה לטרוח בסילוק כתמי הגלויות וההתבוללות מנפשם, כפי שדרשו הן מנהיגי ציבור הפועלים ) ברל ( והן מנהיגי התנועה החלוצית ) טבנקין ( . המוטיבים הלועזיים בתרבות הנוער בחוץ לארץ התמזגו עם ההווי הארץישראלי, כמו המוטיבים המקבילים הסלאביים המוטיבים הגלותיים עברו מטמורפוזה עברית בנקל בשני המקרים . כל התפיסה, שהיה צורך "לייהד" את הנוער המתבולל דובר הגרמנית הייתה מוטעית, וסיבכה את תהליך הקליטה אם לא הכשילה אותו . דעתי זו מובעת בהדגשה כה רבה, כי אנו מצווים בעתיד לארגן נוער חילוני מארצות בעלות תרבויות וסגנונות חיים זרים לנו ביותר, כגון ילידי אמריקה הדרומית ואפריקה הדרומית; ניסיון ...
אל הספר