37 מאידך גיסא, הזמר ) וכאמור, לא רק הזמר ( שנאצר במורשתם של מייסדי התנועה ועובר משכבתגיל לזו הבאה לאחריה, כביכול משמש עדות להיקרשותה של מורשת המייסדים . היא נכנסת למיתוס של התנועה . הכל יודעים שחלק ניכר של אוצר המיתוסים של תנועת הנוער ) ושל כל תנועה חברתית ( לא נכתב כלל . בתוך כך נכלל גם המיתוס של מוצא השירים . לדוגמה, הייתי עד ) חלקית ( לחיפושיה של שרי אלדן בנושא שהביאה כאן נושא ה"חולצה הכחולה" . אחזור לזה בהערה הבאה . ברצוני לחזור לנושא ה"היקרשות" ) שם זמני, ולא אעמוד על מקור האסוציאציה המושגית הזאת, אומר רק שהיא לקוחה מתחום הפילוסופיה ( . זו, יכול שתהיה מעשה מודע, היינו, משימה חינוכית ) או מחנכת ( של מדריכי התנועה, מעשהמדעת : רצון לגבש מסורת, להנחיל ערכים גם באמצעות חווית הזמר, הנחווית בדרך כלל בסיטואציה של היחד . בהקשר לכך אפשר להציע צמד נוסף : התייחסות המדריך אדם צעיר בעצמו, שעליה רמזתי ומולה התייחסות החניך, הצעיר עוד יותר . כוונתי ל"התייחסות" במשמעות שפתם של הסוציולוגים ) "קבוצת התייחסות", מוקד להתייחסות ( לאמור : בני נעורים הנאחזים בשירים אשר הם לא בדיוק שיריה של התקופ...
אל הספר