הזמר בתנועת "תכלת לבן" - בצ'כיה

­ 16 ­ איזה מוצר כלאיים, ה"זירגון" . על­ידי פנייה אל שירי היידיש נפתח לנוער היהודי ב"בלאו­וייס" פתח לתרבות מקורית יהודית, היידיש לא הייתה עוד גרמנית מקולקלת, אלא שפה כשלעצמה . בשנת 1918 הופיעה מהדורה מורחבת של השירון ובה אנחנו כבר מוצאים, בין 152 אישים, 23 שירים עבריים כתובים עברית ) בעוד שבשירון הראשון נכתבו באותיות גרמניות ( , ו­ 17 שירים ביידיש . שירון זה קיבל ביקורת קטלנית ממרדכי פריץ קאופמן, חוקר תרבות היידיש . הוא טוען שמלקטי השירים לא פנו למקורות אוטנטיים ולקחו שירי בדרנים למיניהם . הוא גם פוסל את האוסף "מזרח ומערב" שממנו שאבו את השירים . אבל אם אנחנו מסתכלים היום על מבחר השירים, הרי יש כאן : "חנוכה או חנוכה", הוא "ימי החנוכה", "קינדר מי הובן שימחס תוירה" ­ היום : "יום טוב לנו חג שמח" . יש שם "נרותי הזעירים", "עשרה אחים" וכוי . רוב השירים הנמצאים בשירון נכנסו לאוצר השירים אותם שרים אצלנו, בישראל, מתורגמים לעברית, מעובדים למקהלות ולאנסמבלים כליים . לא היה' לאחראים על מבחר זה חוש כה גרוע, מה שנראה לפני 70 שנה "לא אוטנטי", היום יכול להיות מוגדר כפולקלור יהודי מקורי . קאופמן גם גינה...  אל הספר