"המאבק לחיי'"׀ 37 2 ( כשהוא מגיע לאתר הטבח הוא קורא בשמה, "מרתה ! " ולא בשם אחיו ) , אבל הוא לעולם לא יתבע עליה בעלות . ספק אם הוא היה עושה את זה לגבר אחר, במיוחד אם הוא אחיו ( או ליתר דיוק גבר לבן אחר . נראה שדבי נשואה לסקאר כמה שנים טובות ) . אבל גורם חשוב הרבה יותר לאיפוק של איתן הוא הידיעה שהוא לא מספיק טוב בשבילה . הוא מודע היטב לכך שאינו מסוגל לאהבה ולכוחות הדרושים כדי להיות בעל ואב אוהב . כשצ'רלי ריין חוזר הביתה ומנסה להמשיך בחייו, הוא לא מודע לעצמו מספיק כדי להבין שזה בלתי אפשרי . אחרי שבע שנים בשבי, צ'רלי אינו הגבר שאשתו ובנו בן השנתיים נפרדו ממנו בשדה התעופה הצבאי . הוא חסר רגשות, אינו מגיב וסטואי עד כדי ניתוק מהחיים . הוא לא מסוגל לישון עם אשתו במיטתם ועובר למחסן הכלים בחצר, שהוא מעין חיקוי של תא הכלא בשבי . בנו לא זוכר אותו, ולמרות מאמציו — הילד נבוך ודוחה את חיזוריו . בלילה הראשון לחזרתו של צ'רלי, הוא ואשתו מתיישבים בסלון לרגע אינטימי ראשון אחרי שבע שנים . ג'נט מתוודה, "הייתי עם גבר אחר . " צ'רלי דווקא אינו שיפוטי ועונה בשלווה, "אנחנו [ שבויי המלחמה ] יודעים . לא היתה אפשר...
אל הספר