411׀ מחשבו ת על קולנוע הוא לא שֹשֹאלי הדק ( זה לא מקצועי ) , אבל גם לא מפחד להשתמש בנשק בשעת הצורך . כשיוצאים למשימה עם רובה טעון, זה תמיד מסוכן . ופארקר תמיד מוכן להתייצב מול סכנות . בספר הראשון של סטארק על פארקר, "הצייד" ( The Hunter ) , הגיבור קושר את המזכירה במשרד שהוא שודד וחוסם את פיה, ולבסוף גם חונק אותה למוות, אם גם לא בכוונה תחילה . חבל . במיוחד בשבילה . אבל זה חלק מהסיכון המקצועי . ופארקר לא נרתע מהסיכונים הכרוכים במקצוע שלו . מה שהופך את הדמות והספרים למעניינים כל כך הוא ההתעקשות על הקוד האתי של עולם הפשע . נראה שעצם ההתעקשות על אתיקה מקצועית מאפשרת לדמות לשכנע את עצמה שגניבה היא משלח יד לגיטימי לכל דבר . הדבר הקרוב ביותר לתכונה אנושית שסטארק מעניק לדמות שלו הוא חיבה אמיתית, שלא לומר אהבה, לחברו היחיד, גנב בשם קודי . קודי מופיע בספרים מדי פעם, ונוכחותו תמיד מתקבלת בברכה . כשגיליתי לראשונה את פארקר, הדמות היתה בעיני בלתי נשכחת כי היא היתה הנוגדן המושלם לסרטים ההומוגניים להחריד שהניבה הוליווד בשנות השמונים . אחרי שנות השבעים המתירניות, שנות השמונים היו עשור של ללכת על בטוח, כמ...
אל הספר