256 | י ומנו של מ נ כ"ל המקצועיות המגבילות שהדביקה לי החברה — תיאורי מקצוע גנריים כמו עורך דין, רואה חשבון, רופא שיניים, מנהל רשתות חברתיות או מעצב גרפי . האמנתי שתוויות כאלה חונקות את הפוטנציאל שלנו, ובסופו של דבר מובילות לתחושת חוסר סיפוק . כן, ברור לי — תוויות פועלות כקיצורי דרך, הן גורמות לנו להרגיש מובנים, מספרות לנו שאנחנו שייכים למקום כלשהו, ומרגיעות אותנו בעדינות עם האמונה שיש לנו תכלית בעולם הזה . אבל התוויות הללו יכולות להפוך גם לאבני ריחיים מקצועיות על צווארנו, שחונקות את היצירתיות שלנו ומצמצמות את טווח החוויות שלנו . בגיל 27 הייתי צעיר מכדי שאגביל עצמי לתוויות כאלה . התווית היחידה שהייתי מוכן לשים על עצמי היתה, "בחור סקרן עם מערך כישורים מגוון" . שאפתי לעבוד על אתגרים חברתיים רחבים יותר, במקום רק לעזור לחברות עסקיות להגביר את מכירת הסניקרס, המשקאות המוגזים או מכשירי החשמל שלהן . וכך נפתח לו פרק חדש ומלהיב בחיי . טוב, לא ממש . . . מאז ומתמיד עניין אותי משבר בריאות הנפש העולמי, הדאיג וסקרן אותי עמוקות, על סיבותיו והפתרונות האפשריים לו . ב- ,2020 בשנה שבה התפטרתי, מגפת הקורונה...
אל הספר