184 | 8 2 י ו ם ל עצ מ ך בדרך כלל לא מתממשות, אבל כשמדובר באי-פרפקציוניזם המצב גרוע עוד יותר, כי המסע הזה אף פעם לא נשלם מעצם הגדרתו . אם הייתי טוען שאפשר להשלים אותו, הייתי רק מתדלק את הפנטזיה שאפשר לפתור את החיים, אם כי בצורה מתוחכמת יותר . האמת היא שלעולם לא נדע בוודאות אם האתגר הבלתי אפשרי הבא או הבחירה המצערת הבאה מחכים לנו מעבר לפינה, או שהפרויקטים — שאני מקווה שעכשיו תסתערו עליהם במרץ — ינחלו הצלחה . המורה הרוחנית ג'ואן טוליפסון מכנה את הכמיהה לסיום “צורך כפייתי לסגור מעגל" . מדובר במעין טיק נסלח בהחלט, אבל כזה שלעולם לא יגיע לסיפוק — ולכן אפשר אולי ללמוד להירגע, לתפוס את מקומנו בזרם הבלתי נגמר של המציאות ולהיות חלק ממנו בלב שלם . חוץ מהעובדה שאסור לצפות לשינוי בחיים בתוך ארבעה שבועות, המחשבה שדבר לא ישתנה בתחומים מסוימים — ושזה בסדר — היא משחררת במידה מבהילה . הפסיכותרפיסט ברוס טיפט מציע את התרגיל הבא : בחרו את התכונה בעצמכם שאתם אוהבים פחות מכול — הנטייה לדחיינות ולהסחות דעת, אולי, הפיוז הקצר או הנטייה למלנכוליה — והרשו לעצמכם לדמיין איך תרגישו אם היא תלווה אתכם כמו צל עד סוף ...
אל הספר