תקדימיוֹת | 216 קטנים, שלא יכולים להישאר לבדם ללא השגחה או טיפול — הוצאות שמשולמות למי שמבצע את משימת ההשגחה והטיפול הן חיוניות במובן זה שהעבודה וההכנסה הנובעת ממנה אינן אפשריות בלעדיה . אולם מנקודת המבט המסורתית של דיני מס ההכנסה ( ורשויות המס האמונות על יישומם ) — מדובר בהוצאות "פרטיות" או לכל הפחות "מעורבות", כאלה שאינן שייכות רק לעולם העבודה, ועשויה להיות בהן גם תועלת פרטית שאינה קשורה אליו . כאמור, העמדה הבסיסית של דיני מס ההכנסה שללה את ניכוי ההוצאות הכרוכות בטיפול בילדים . זאת על אף שקשה להתווכח עם הטענה העובדתית, שללא הסדרת נושא ההשגחה על ילדים רכים בשנים — אחד ההורים אינו יכול לצאת לעבודה . האיסור על הניכוי אינו מתמודד עם מציאות זו באופן ישיר . כמו כן, והדברים אמורים בתוצאות החברתיות-כלכליות של העמדה האמורה, המשמעות היא יצירת תמריץ שלילי ליציאה לעבודה של אחד ההורים לילדים קטנים . תשלום מס הכנסה על הברוטו ולא על הנטו מותיר סכום קטן יחסית בידי אותו הורה, באופן שמחדד את השאלה אם כדאי בכלל לצאת לעבודה . תמריץ שלילי זה משפיע על שוק העבודה בכללותו, אבל יש לו גם משמעויות מגדריות ברור...
אל הספר