| 211 2000 - 2010 רק משחלפו שנים רבות חל שינוי במענה המשפטי שניתן לשאלה, לאחר שהנושא הגיע לבחינה עקרונית בבית המשפט העליון . בפסק הדין התקדימי בעניין נקבע, כי לא ניתן ליישם במקרה זה את העיקרון של "השבת המצב לקדמותו", בהתחשב במציאות חייהן של הנשים שהכסף ניתן כדי לקנות בו את "שירותיהן" . זוהי מציאות חיים המבוססת על ניצול ופגיעה בזכויות אדם . בית המשפט אינו יכול לעצום עיניו לנוכח מצב דברים זה, ולפסוק פיצויים המיועדים לתשלום שמזין ניצול ופגיעה, ואשר במקרים רבים כרוך גם בתופעות של סחר בבני אדם . חשוב להדגיש, כי פסק הדין לא התמקד בכך שהעיסוק בזנות נתפס באופן מסורתי כבלתי מוסרי, אלא בקשר הישיר שבין התופעה של חיים בזנות לבין הפגיעה הקשה בזכויותיהן של נשים . אפשר כמובן לשאול : ומה עם העובדה שהַפציעה בתאונה אכן הותירה את הנפגע במצב שבו הוא צפוי לסבול מתפקוד מיני חסר, שישפיע על חייו ? המענה לכך נמצא בתחום של פיצוי לא ממוני — כלומר פיצוי על הצער ועוגמת הנפש הכרוכים בכך, להבדיל מפיצוי שמהווה "תשלום" על מה שקנייתו גורמת בעצמה לכאב . חשוב להוסיף, כי ההתדיינות המשפטית במקרה זה התנהלה בין מי שנפגע בתאו...
אל הספר