תקדימיוֹת | 150 באופן הולם באותה עת", אך זאת "ככל שניתן בנסיבות העניין" . הכלל של ייצוג הולם של נשים נחקק ביחס למינויים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ( ושל תאגידים ממשלתיים נוספים ) בשנת 1993 , ובשנת 2000 הוחל גם ביחס למינויים בשירות המדינה . במהלך השנים הוחלה חובת הייצוג ההולם גם על קבוצות נוספות שסובלות מתת-ייצוג בתפקידים במגזר הציבורי ( ערבים, יהודים ממוצא אתיופי, חרדים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים ) . עם זאת, ראוי לציין כי החקיקה החלוצית בנושא — בכל הנוגע למינויים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות — עסקה תחילה בתיקון של תת-ייצוג מגדרי . מהלך דברים זה, שבו חקיקת ההעדפה המתקנת בעניינן של נשים פרצה את הדרך לקידומן של קבוצות אחרות, מאפיין את המשפט הישראלי . בארצות הברית, למשל, הנהגתה של העדפה מתקנת ( בהתקשרויות ממשלתיות, ובהמשך גם בקבלה למוסדות אקדמיים ) התפתחה בשנות השישים של המאה הקודמת בראש ובראשונה כחלק מן המאבק בהפליית שחורים . רק בהמשך היא "זלגה" לעבר קידומן 163 של אוכלוסיות מוחלשות אחרות . כמובן, הוראות חוק אינן מספיקות . השאלה היא גם כיצד הן מיושמות . כאשר השינוי החקיקתי לא...
אל הספר