מונה ג'בארין מסרבת לתלבושת אחידה

| 145 1990 - 2000 הספר . המשנה לנשיא אהרן ברק הבהיר, כי אִילו על כף המאזניים השנייה היה מונח ערך האחידות, זכותה של העותרת הייתה גוברת, אך לא כן כאשר מדובר בבית ספר המציג טעמים חינוכיים למדיניותו . עוד הוסיף המשנה לנשיא ברק, כי האיזון היה משתנה אילו היה מדובר במוסד חינוך רשמי של המדינה . השופט דב לוין הסכים לפסק הדין, וכך גם השופט אליעזר גולדברג, בכפוף להסתייגותו מן האמירה הנחרצת ביחס להעדפת זכות הבחירה של התלמיד בבית ספר רשמי ( נושא שהדיון בו לא מוצה ) . פסק הדין במקרה של מונה ג'בארין הוא דוגמה חריגה יחסית לדיון בסוגיה שמגיעה חדשות לבקרים אל סיפם של בתי משפט במדינות אחרות ( כדוגמת צרפת ) — זכותן של תלמידות מוסלמיות ( או נשים מוסלמיות בהקשרים כדוגמת עולם העבודה ) להקפיד על מנהגי הלבוש שלהן, ובפרט על כיסוי ראש . ניתן לשער שבישראל הסוגיה אינה מתעוררת תדיר משום שהקפדה על מנהגי לבוש מסורתיים היא מכנה משותף רחב של קבוצות דתיות שונות, ומוסדות המדינה מגלים רמת סובלנות גבוהה לנושא של כיסוי ראש, שאינו נחשב חריג . הסיפור של מונה ג'בארין מעורר כמובן מורכבויות נוספות . ראשית, זהו מקרה שבו הגיעה אל ...  אל הספר