| 59 עשורים ראשונים בתחום הנישואין בחברה היהודית . רבנו גרשום אסר על מה שהיה מותר לפי דין תורה — נישואין של גבר ליותר מאשה אחת . בראשית דרכו, מהפך זה לא היה נחלתן של כל הקהילות, אולם כיום הוא מבטא במידה רבה את הקונצנזוס ההלכתי . הכלל של נישואין לאשה אחת בלבד מבטא גם את העמדה הבסיסית של המשפט הישראלי, בכפוף לחריגים . השאלה היא, כמובן : מהם חריגים אלה ? חוק העונשין כולל הסדרים שונים במידת מה ליהודים ולבני דתות אחרות ביחס לביגמיה . בכל המקרים, נקודת המוצא היא איסור, ללא קשר לשאלה 72 אולם ככל אם דתם של הנוגעים בדבר מאפשרת ריבוי נישואין . שהדברים אמורים בחריגים, אלה נקבעו תוך התחשבות בתפיסה היהודית ביחס למצבים שבהם ריבוי נישואין יכול להיחשב תקין גם מבחינה דתית . במקרה שבו הדין החל על הנישואין החדשים הוא דין תורה, ייחשבו הנישואין הנוספים למותרים אם נערכו לאחר שניתן לנוגע בדבר "היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין 73 לעומת רבני, ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול" . זאת, ביחס לנישואין שעליהם חלים דינים דתיים אחרים, הוגדרו מראש חריגים אובייקטיביים — אם "בן זוגו מנישואיו הקודמים ...
אל הספר